רשימת בדיקה לחוזה עם מומחה AI
חוזה שירותים רגיל מכסה תשלום, לוחות זמנים ואחריות. חוזה עם מומחה AI צריך לכסות גם שלושה דברים שרוב תבניות החוזים בארגון לא מכירות: למי שייכים הפרומפטים והסוכנים שנבנו, מה קורה למידע של הארגון בדרך למודל, ומה נשאר עובד אחרי שהמומחה יוצא. מי שמשתמש בתבנית הרגילה מגלה את החסר בדיוק כשצריך אותו.
מה החוזה חייב לענות עליו?
חוזה עם מומחה בינה מלאכותית עונה על חמש שאלות: (1) למי שייך מה שנבנה, כולל פרומפטים, סוכנים, אוטומציות ומסמכי הדרכה; (2) לאן נשלח המידע של הארגון, באילו כלים, ומי רשאי לראות אותו; (3) אילו הרשאות המומחה מקבל ומתי הן נסגרות; (4) מה אבני הדרך, מה משולם בכל אחת ומה קריטריון הקבלה; (5) איך מסיימים, בכל שלב, ומה נמסר בסיום. העמוד הזה אינו ייעוץ משפטי. לפני חתימה כדאי להתייעץ עם עורך דין שמכיר את הארגון.
קניין רוחני: למי שייך מה שנבנה?
בפרויקט AI נוצרים נכסים שלא קיימים בפרויקטי ייעוץ אחרים: פרומפטים (ההוראות הכתובות שמפעילות את המודל), הגדרות סוכנים, תרשימי אוטומציה, ומאגרי דוגמאות שנבנו מהמידע של הארגון. ברירת המחדל הסבירה היא שכל מה שנבנה עבור הארגון, על בסיס המידע שלו, שייך לארגון. המומחה שומר על הזכות להשתמש בשיטות ובידע הכללי שלו.
מה שצריך להיות כתוב: רשימת התוצרים שעוברים לבעלות הארגון, מועד ההעברה (בדרך כלל עם התשלום על אבן הדרך), והתחייבות למסור אותם בפורמט שאפשר להפעיל בלי המומחה. סעיף שמשאיר את הפרומפטים "בבעלות הספק" הופך את הארגון לתלוי בו לתמיד.
רוצים לפתוח שיחת רכש עם מומחה בינה מלאכותית שבנה בעצמו?
יעקב צדק מייעץ, מטמיע ובונה מוצרי AI מאז 2021, והרצה והדריך ביותר מ־200 ארגונים. בעמוד אחד: הפורמטים, התהליך והשאלות שכל מחלקת רכש שואלת לפני חתימה.
סודיות ומידע: לאן נוסע המידע שלכם?
הסכם סודיות רגיל מכסה את המומחה עצמו. הוא לא מכסה את המודל. כשעובד מדביק מסמך בכלי AI ציבורי, המידע יוצא מהארגון. לכן החוזה צריך לכלול: רשימת הכלים והחשבונות שבהם ישתמשו (חשבון ארגוני, לא פרטי), הגדרה של סוגי מידע שאסור להזין, ומי אחראי להגדרות הפרטיות בחשבונות.
מומחה AI שבנה בעצמו יבקש את הסעיף הזה לפניכם. הוא יודע שהשאלה "לאן נשלח המידע" תישאל על ידי אבטחת המידע, ועדיף שתהיה לה תשובה כתובה. כך זה מוצג גם בתהליך הטמעת ה־AI שמתואר באתר של יעקב צדק: מדיניות שימוש היא תוצר, לא הערת שוליים.
גישה, אבני דרך ותשלומים
גישה. אילו מערכות, ברמת הרשאה מינימלית, ממתי עד מתי. סגירת ההרשאות בסיום היא סעיף בחוזה, לא משימה שמישהו יזכור.
אבני דרך. שלוש עד חמש, כל אחת עם תוצר, קריטריון קבלה מהיקף העבודה, ותשלום. תשלום מלא מראש הוא סימן אזהרה. תשלום מלא בסוף מרתיע מומחים רציניים. הפיצול המקובל: חלק בפתיחה, חלק בכל אבן דרך, חלק במסירה.
שינוי היקף. כל שינוי נכתב, מתומחר ומאושר על ידי שני הצדדים לפני ביצוע. הסעיף הזה מגן על הרכש מהפתעות ועל המומחה מדרישות שלא נכללו.
יציאה: איך נפרדים בלי להיתקע?
ארבעה סעיפי יציאה מספיקים: זכות של הארגון לעצור בסוף כל אבן דרך בלי קנס, מסירה מסודרת של כל התוצרים והסיסמאות במקרה של עצירה, סגירת הרשאות תוך זמן מוגדר, ומפגש מסירה אחד לצוות הפנימי. מומחה שבונה כדי שתוכלו להמשיך בלעדיו לא יתנגד לאף אחד מהם. כך למשל מוגדרת עצמאות הארגון כשלב האחרון בתהליך שבעמוד מומחה AI של יעקב צדק.
רשימת הבדיקה לפני חתימה
הרשימה נשמרת בדפדפן בלבד ואינה נשלחת לשום מקום. היא כלי עבודה, לא ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
האם הסכם הסודיות הרגיל של הארגון מספיק?
הוא מספיק לכיסוי המומחה כאדם. הוא לא מכסה את הכלים שבהם המידע מעובד. כדאי להוסיף נספח שמגדיר את הכלים, סוגי החשבונות והמידע שאסור להזין. על הניסוח המדויק כדאי להתייעץ עם עורך דין.
מה קורה עם הפרומפטים אם המומחה משתמש בהם גם אצל לקוחות אחרים?
פרומפטים כלליים (שיטות ניסוח) הם הידע של המומחה. פרומפטים שנבנו על המידע והתהליכים של הארגון הם של הארגון. החוזה צריך להבחין בין השניים במפורש.
האם לדרוש אחריות לתוצאות עסקיות?
לא סביר, ומומחה רציני לא יסכים. מה שכן סביר: אחריות לתוצרים לפי קריטריוני הקבלה, ותקופת תיקונים מוגדרת אחרי המסירה.
מה עושים אם המומחה מבקש גישה מלאה למערכות מהיום הראשון?
מבקשים לפרט לאיזו מערכת, לאיזו פעולה ולכמה זמן. גישה מלאה מהיום הראשון היא כמעט אף פעם לא נחוצה, ומומחה מנוסה יעדיף בעצמו הרשאות מדורגות.
הצעד הבא: שיחה קצרה עם יעקב צדק על ההיקף והתקציב
יעקב צדק מייעץ, מטמיע ובונה מוצרי AI מאז 2021, והרצה והדריך ביותר מ־200 ארגונים. בעמוד אחד: הפורמטים, התהליך והשאלות שכל מחלקת רכש שואלת לפני חתימה.